מידע מועיל אודות קצבת נכים
קצבת נכים כללית הינה קצבה המופרשת לכל נכה תושב ישראל החל משנת 1974, בהתאם לתיקון לחוק הביטוח הלאומי אשר התבצע בשנה זו. הקצבה מופרשת לכל נכה תושב ישראל אשר עומד בקריטריונים הנדרשים לקבלתה. הזכאים לקצבה מקבלים מדי חודש תשלום קבוע מהמוסד לביטוח לאומי. גובה התשלום נקבע לפי דרגת אי-הכשירות של כל אדם המוגדר כנכה על פי הגדרותיו של המוסד לביטוח לאומי.
התשלום החודשי המופרש במסגרת קצבת נכים
סך התשלום החודשי המופרש במסגרת קצבת נכים כללית, תלוי בדרגת אי-הכשירות של כל נכה, בהתאם להגדרתיו של המוסד לביטוח לאומי. אלו הן דרגות אי הכשירות אשר בגינן ניתן לקבל קצבה זו, נכון לחודש מרץ 2018:
• אי-כשירות של בין 75%-100% מקנה קצבה חודשית מלאה, בסך של 3,272 שקלים.
• אי-כשירות חלקית של 74% - מקנה תשלום חודשי בסך 2,209 שקלים.
• אי-כשירות חלקית של 65% - מקנה תשלום חודשי בסך 1,998 שקלים.
• אי-כשירות חלקית של 60% - מקנה תשלום חודשי בסך 1,880 שקלים.
אדם המקבל קצבת נכים אשר אין לו הכנסה אחרת מחויב בתשלום של ביטוח בריאות בסך מאה ושלושה שקלים מתוך הקצבה. אם הקצבה הינה הכנסתו היחידה, הוא אינו נדרש לשלם את דמי הביטוח הלאומי.
תנאי הזכאות לקבלת הקצבה
כל נכה זכאי לקבלת קצבת נכים אם אי-הכשירות שלו לעבודה נגרמה בהיותו תושב מדינת ישראל. בכלל זה, מוגדרים גם תושבי ישראל אשר הפכו לנכים לפני הגיעם לגיל 18 בתחומי מדינת ישראל כזכאים לקבלת קצבה. כמו כן, גם קטינים שהיו בעבר תושבי ישראל ונכותם נגרמה להם לפני גיל 18 בתחומי מדינת ישראל, מוגדרים כזכאים.
הזכאות לקצבה חלה לאחר תשעים יום מהמועד שבו נגרם לאדם ליקוי אשר מונע ממנו להשתכר לתקופה של תשעים ימים רצופים לפחות. לשם קבלת הקצבה יש להוכיח את הנכות בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. כך למשל, במקרה של פגיעה נפשית, יש להציג מסמכים המעידים על ביקורים סדירים אצל פסיכולוג או צילום של פתיחת תיק משטרתי. במקרה של פגיעה גופנית, יש להוכיח נזק גופני תמידי כגון חוסר יכולת לנוע, לתפקד ובכלל זה לעבוד.
משמעותו של חוק לרון
בשנת 2009 התבצע תיקון לחוק הביטוח הלאומי בעקבות שביתה שיזם ציבור נכים בשנת 1999. מטרת התיקון היתה לצמצם את הפגיעה בקצבת הנכות של מקבלי הקצבה אשר מסוגלים לצאת לעבוד ובוחרים לעשות זאת. תיקון זה ידוע בכינויו "חוק לרון", על שמו של יושב ראש הועדה השופט אפריים לרון, אשר המליץ על נקיטת צעדים אופרטיבים בכיוון זה. מטרתו המוצהרת של החוק הינה לעודד נכים להטמע בשוק העבודה.
עד שנכנס חוק לרון לתוקף, נכה שיצא לעבוד ומשכורתו חצתה את הרף של אלפיים וחמש מאות שקלים הסתכן באובדן הזכאות לקבלת קצבת נכות. התיקון שיזם השופט לרון, בא לפתור את הבעיה הזו על ידי הפחתה הדרגתית של קצבת הנכות בכפוף לחלק . כלומר, אדם עם ליקוי גופני או נפשי אשר השתלב בשוק העבודה ימשיך לקבל קצבת נכים כללית, כאשר סך ההשתכרות מההכנסה אשר נובעת מהשכר ומהקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מההכנסה הנובעת מהקצבה לבדה.